פער הפנסיה בין נשים לגברים: למה הוא נוצר ואיך אפשר לצמצם אותו

כשמדברים על פערים בין נשים לגברים בשוק העבודה, השיחה מתמקדת בדרך כלל בשכר. אבל יש פער נוסף, שקט יותר ומשמעותי לא פחות, שמתגלה רק בסוף הדרך: פער הפנסיה. נשים רבות מגיעות לגיל הפרישה עם חיסכון פנסיוני נמוך באופן ניכר מזה של גברים, וזה משפיע ישירות על איכות החיים שלהן בעשורים שאחרי העבודה. החדשות הטובות הן שחלק גדול מהגורמים לפער הזה ידועים, ויש לא מעט צעדים שאפשר לעשות כדי לצמצם אותו.

איך נוצר הפער

הפנסיה בנויה על הפקדות חודשיות שנגזרות מהשכר, ועל צבירה של תשואה לאורך עשרות שנים. כל גורם שמקטין את השכר או את מספר השנים שבהן מפקידים, מקטין גם את הקצבה בסוף. ונשים, באופן סטטיסטי, חשופות ליותר גורמים כאלה.

הגורם הראשון הוא פער השכר עצמו. כשהמשכורת נמוכה יותר, גם ההפקדות לפנסיה נמוכות יותר. הגורם השני הוא הפסקות בקריירה: חופשות לידה, חופשות ללא תשלום ותקופות של טיפול בילדים או בהורים מבוגרים. הגורם השלישי הוא עבודה במשרה חלקית, שנפוצה יותר בקרב נשים.

לכל אלה מצטרפת עובדה פשוטה: תוחלת החיים של נשים ארוכה יותר. המשמעות היא שאותו סכום צבור צריך להספיק לתקופה ארוכה יותר, ולכן הקצבה החודשית עלולה להיות נמוכה יותר.

גם גיל הפרישה משחק תפקיד. נשים בישראל פורשות לרוב בגיל מוקדם יותר מגברים, ולכן יש להן פחות שנים של הפקדות ויותר שנים שבהן הן מקבלות קצבה. השילוב של צבירה קצרה יותר ותקופת תשלום ארוכה יותר מגדיל את הפער באופן ניכר, גם אצל נשים שעבדו כל חייהן במשרה מלאה.

הכוח של השנים הראשונות

בחיסכון לטווח ארוך, הזמן הוא המשאב החשוב ביותר. כסף שמופקד בגיל עשרים וחמש צובר תשואה במשך ארבעים שנה, בעוד שכסף שמופקד בגיל חמישים מספיק לצבור רק חלק קטן מזה. לכן כל שנה של הפסקה בהפקדות בתחילת הקריירה משפיעה הרבה יותר ממה שנדמה.

זה בדיוק המקום שבו נשים רבות נפגעות. השנים שבהן נולדים הילדים הן לרוב גם השנים שבהן החיסכון היה אמור לצבור תאוצה. הפסקה של כמה חודשים בכל לידה, מצטברת לאורך השנים להפרש משמעותי.

ההבנה הזאת צריכה להוביל למסקנה מעשית: דווקא בתקופות שבהן ההכנסה יורדת, כדאי לבדוק דרכים להמשיך להפקיד, גם אם בסכום קטן.

אפשר להמחיש את זה בדוגמה פשוטה. שתי חוסכות מפקידות את אותו סכום חודשי, אבל אחת מתחילה בגיל עשרים וחמש והשנייה בגיל שלושים וחמש. בזכות ריבית דריבית, הפער ביניהן בגיל הפרישה יהיה גדול בהרבה מעשר שנים של הפקדות, כי הכסף של הראשונה עבד בשבילה זמן רב יותר.

מה אפשר לעשות בתקופות של היעדרות

בחופשת לידה, במקרים רבים יש אפשרות להמשיך את ההפקדות לפנסיה, ולעיתים המעסיק או הקופה מאפשרים להשלים הפקדות שלא בוצעו. כדאי לברר את הנושא מול מחלקת משאבי האנוש ומול קרן הפנסיה עוד לפני היציאה לחופשה.

בתקופה של חופשה ללא תשלום, ההפקדות בדרך כלל נעצרות, וחשוב לוודא שהכיסויים הביטוחיים בקרן, כמו ביטוח נכות ושארים, לא יפקעו. ברוב הקרנות אפשר לבקש הסדר ביניים שמשמר את הכיסוי לתקופה מסוימת.

מי שעוברת לעבוד כעצמאית צריכה לזכור שחובת ההפקדה לפנסיה חלה גם עליה, ושאין מעסיק שמפקיד עבורה. זה המקום להקפיד במיוחד.

לבדוק את הדוח השנתי

אחת לשנה כל חוסכת מקבלת דוח מקרן הפנסיה, ולצערנו רבים פשוט מניחים אותו בצד. כדאי להקדיש לו חצי שעה ולבדוק כמה דברים מרכזיים:

• גובה דמי הניהול מההפקדה ומהצבירה, והשוואה למקובל בשוק.
• האם ההפקדות של המעסיק תואמות את השכר בפועל.
• מסלול ההשקעה, והאם הוא מתאים לגיל ולרמת הסיכון הרצויה.
• הכיסויים הביטוחיים ומי רשומים כמוטבים.

גם הפרש קטן בדמי הניהול יכול להצטבר לאורך שנים לסכום משמעותי. במקרים רבים אפשר לבקש הורדה פשוט באמצעות פנייה לקופה או מעבר לקופה אחרת.

כדאי גם להיכנס מדי פעם למערכות המקוונות שמרכזות את כל המוצרים הפנסיוניים במקום אחד. נשים רבות מגלות שם קופות ישנות ושכוחות ממקומות עבודה קודמים, לעיתים עם דמי ניהול גבוהים. איחוד של קופות כאלה לקופה אחת פעילה חוסך כסף ומקל על המעקב.

קרן השתלמות וחיסכון משלים

מעבר לפנסיה, קרן השתלמות היא אחד הכלים המשתלמים ביותר לחיסכון בינוני וארוך טווח, בזכות הטבות המס הנלוות אליה. מי שמעסיקה מציע לה קרן כזאת, כדאי שתנצל אותה עד התקרה. גם עצמאיות יכולות להפקיד לקרן השתלמות וליהנות מהטבות.

כלים נוספים כוללים קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון. לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות מבחינת נזילות, מיסוי ודמי ניהול, ולכן כדאי לבנות תמהיל שמתאים למצב האישי.

חשוב גם לחשוב על הזוגיות. בפרידה או בגירושים, זכויות פנסיוניות שנצברו בתקופת הנישואים הן חלק מהרכוש המשותף. נשים רבות לא מודעות לכך ומוותרות על זכויות משמעותיות, ולכן במצב כזה חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי.

לקחת אחריות ולבקש ליווי

הנושא הפנסיוני נתפס כמסובך ומשעמם, וזו אחת הסיבות שאנשים מתעלמים ממנו. אבל מספיקה פגישה אחת עם יועצת פנסיונית מורשית כדי לקבל תמונת מצב ברורה ולהבין מה כדאי לשנות. יועצת פנסיונית אינה מוכרת מוצר מסוים, ולכן היא יכולה להמליץ באופן אובייקטיבי יותר.

כדאי להגיע לפגישה עם כל המסמכים: דוחות שנתיים, תלושי שכר ופרטי המעסיקים בשנים האחרונות. ככל שהתמונה מלאה יותר, ההמלצות מדויקות יותר.

לסיכום, פער הפנסיה הוא תוצאה של החלטות קטנות שמצטברות לאורך עשרות שנים. אי אפשר לשנות את העבר, אבל אפשר להשפיע על העתיד: לוודא הפקדות רציפות, להוזיל דמי ניהול, לנצל כלי חיסכון משלימים ולבקש ליווי מקצועי. כל צעד כזה, גם הקטן ביותר, מקרב לפרישה בטוחה ושקטה יותר.