השקל מתחזק או נחלש: מי מרוויח, מי מפסיד ואיך זה נוגע לכיס שלכם
שער הדולר משפיע על מחירי היבוא, על היצואנים, על החופשה בחו״ל ועל החיסכון הפנסיוני. מדריך להבנת שער החליפין והשלכותיו.
שער החליפין של השקל מול הדולר והאירו הוא אחד הנתונים שהישראלים עוקבים אחריהם בשקיקה, בעיקר לפני חופשה בחו"ל או רכישה באתר בינלאומי. אבל ההשפעה של שער המטבע רחבה הרבה יותר: הוא קובע את מחירי המוצרים המיובאים, את הרווחיות של חברות היצוא, את התשואה בחיסכון הפנסיוני ואף את החלטות הריבית של בנק ישראל. במאמר זה נסביר מה גורם לשקל להתחזק או להיחלש, ומי בצד המרוויח בכל תרחיש.
מה קובע את שער השקל
שער החליפין בישראל נקבע בעיקר על ידי היצע וביקוש בשוק המט"ח. כשיותר גופים רוצים לקנות שקלים מאשר למכור אותם, השקל מתחזק; כשהמצב הפוך, הוא נחלש. השאלה המעניינת היא מי הם הגופים האלה ומה מניע אותם.
אחד הגורמים המרכזיים הוא הייצוא, ובמיוחד ייצוא שירותי הייטק. חברות טכנולוגיה ישראליות מקבלות הכנסות במטבע חוץ וממירות חלק ניכר מהן לשקלים כדי לשלם משכורות והוצאות מקומיות. גם השקעות זרות בחברות ישראליות, רכישות של חברות מקומיות על ידי תאגידים בינלאומיים וגיוסי הון מביאים מט"ח לישראל ומחזקים את השקל.
מנגד, גופים מוסדיים כמו קרנות הפנסיה וחברות הביטוח משקיעים חלק מהכסף של החוסכים בחו"ל, ולשם כך הם רוכשים מט"ח. גם היבואנים צריכים דולרים ואירו כדי לשלם לספקים. בנוסף, יש לגורמים גלובליים השפעה כבדה: שינויים במדיניות הריבית בארצות הברית, מצב שוקי המניות בעולם והתפתחויות גיאופוליטיות יכולים לגרום לתנודות חדות בתוך ימים ספורים.
כשהשקל חזק: הצרכנים מרוויחים
שקל חזק פירושו שכל שקל קונה יותר דולרים ואירו. עבור הצרכן הישראלי, זה נשמע כמו חדשות טובות: חופשה בחו"ל זולה יותר, הזמנות מאתרים בינלאומיים משתלמות יותר, ובאופן עקרוני גם המוצרים המיובאים, מרכבים ועד מוצרי חשמל, אמורים להתייקר פחות.
בפועל, ההעברה של הירידה בעלויות היבוא למחירים לצרכן אינה תמיד מלאה או מהירה. בשווקים ריכוזיים, יבואנים וקמעונאים עשויים לשמור לעצמם חלק מהחיסכון. עם זאת, לאורך זמן שקל חזק נוטה לבלום את האינפלציה, ולכן בנק ישראל מתחשב בו בהחלטות הריבית.
כשהשקל חזק: היצואנים נפגעים
הצד השני של המטבע הוא היצואנים. חברה שמוכרת בדולרים ומשלמת משכורות בשקלים רואה את הרווחיות שלה נשחקת כשהשקל מתחזק: אותה הכנסה בדולרים שווה פחות שקלים. הפגיעה מורגשת במיוחד בתעשייה המסורתית, בחקלאות ובחברות קטנות ובינוניות, שמרווחי הרווח שלהן צרים ושאין להן תמיד כלים מתוחכמים לגידור.
גם ענף התיירות הנכנסת מושפע: שקל חזק מייקר את ישראל בעיני תיירים זרים. לאורך השנים התקיים ויכוח ציבורי סביב השאלה האם ועד כמה צריך בנק ישראל להתערב בשוק כדי למתן התחזקות חדה של השקל, ובתקופות מסוימות הבנק אכן רכש מט"ח בהיקפים גדולים.
כשהשקל נחלש: התמונה מתהפכת
בתקופות של אי ודאות, השקל עלול להיחלש. במצב כזה היצואנים נהנים, אבל הצרכנים מרגישים את ההתייקרות: מחירי הדלק, מוצרי החשמל, הרכבים והמזון המיובא עולים, והחופשה בחו"ל מתייקרת. היחלשות מהירה של השקל עלולה להוביל ללחצים אינפלציוניים, ובנק ישראל עשוי להגיב בהתאם במדיניות הריבית שלו.
כדאי לדעת שיש גם השפעה על מי שחייב או מחזיק כסף במטבע זר. מי שלקח הלוואה צמודה לדולר ייפגע כשהשקל נחלש, ומי שמחזיק חסכונות בדולרים ייהנה. בעבר היו בישראל משכנתאות צמודות למטבע חוץ, והתנודות בשער הדגישו עד כמה חשוב להבין את סיכון המטבע לפני שלוקחים התחייבות ארוכת טווח.
ההשפעה על הפנסיה וההשקעות
חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני של הישראלים מושקע בחו"ל. כשהשקל מתחזק, הערך השקלי של ההשקעות הזרות יורד, ולהפך. הגופים המוסדיים מגדרים חלק מהחשיפה, כלומר מבטחים את עצמם מפני תנודות המטבע, אבל לא את כולה. לכן, בתקופות של התחזקות חדה של השקל, לעיתים התשואות בחיסכון הפנסיוני נמוכות מהצפוי גם כשהבורסות בעולם עולות.
משקיעים פרטיים שקונים מניות או קרנות סל זרות חשופים באופן ישיר לשער המטבע. כמה עקרונות שכדאי לשקול:
- להבין מראש איזה חלק מהתיק חשוף למט"ח ואיזה חלק שקלי.
- להבחין בין קרנות מגודרות מטבע לבין קרנות לא מגודרות.
- לא לנסות לתזמן את השוק לפי תחזיות לשער הדולר, שקשה מאוד לחזות אותו.
- לפזר את ההשקעות בין מטבעות ואפיקים, כדי להקטין את התלות בתרחיש אחד.
לפני שינוי משמעותי בתיק, מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות מורשה שמכיר את מצבכם ואת טווח ההשקעה שלכם.
טיפים לצרכן הישראלי
אם אתם מתכננים חופשה, אין צורך להמר על כיוון השער. אפשר לפזר את רכישת המט"ח על פני כמה פעמים לפני הנסיעה, ולבדוק את עמלות ההמרה בבנק, בכרטיס האשראי ובצ'יינג'. ההפרש בין הספקים עשוי להיות משמעותי יותר מהתנודה בשער עצמו.
גם ברכישות מאתרים בינלאומיים כדאי לשים לב לאפשרות התשלום במטבע מקומי מול תשלום במטבע זר. לעיתים האתר מציע לחייב אתכם ישירות בשקלים, אבל השער שהוא משתמש בו פחות משתלם מזה של חברת האשראי. בדיקה קצרה לפני אישור התשלום יכולה לחסוך כמה אחוזים. ומי שמקבל הכנסות במטבע חוץ, כמו פרילנסרים שעובדים עם לקוחות בעולם, יכול לשקול להחזיק חשבון מט"ח ולהמיר בהדרגה לפי הצורך, במקום להמיר את כל הסכום ביום אחד.
לסיכום, שער השקל הוא מנגנון שמחלק רווחים והפסדים בין קבוצות שונות במשק. שקל חזק טוב לצרכנים ולמטיילים ופחות טוב ליצואנים, ושקל חלש הופך את התמונה. במקום לנסות לנחש את הכיוון, עדיף להבין את החשיפה האישית שלכם – בהלוואות, בחסכונות ובהוצאות – ולבנות אותה כך שתנודה חדה בשער לא תטלטל את התקציב המשפחתי.
