האינפלציה אוכלת לכם את החיסכון? כך תגנו על הכסף מפני שחיקה
כסף ששוכב בעו״ש מאבד מערכו בכל שנה. הסבר פשוט על אינפלציה, על ההבדל בין ריבית נומינלית לריאלית ועל דרכים לשמור על כוח הקנייה.
רבים מאיתנו מרגישים את זה בסופרמרקט, בתחנת הדלק ובחשבון החשמל: אותו סכום כסף קונה פחות ממה שקנה לפני כמה שנים. התופעה הזאת נקראת אינפלציה, והיא אחד הכוחות השקטים והמשמעותיים ביותר בכלכלה של משק הבית. מי שמחזיק את החיסכון שלו בעו״ש בלי לחשוב פעמיים, עלול לגלות שאחרי כמה שנים כוח הקנייה שלו נשחק באופן מורגש, גם אם המספר בחשבון לא השתנה.
מהי אינפלציה ואיך מודדים אותה
אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת ברמת המחירים במשק. בישראל המדד המרכזי לבחינתה הוא מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש. המדד מבוסס על סל של מוצרים ושירותים שמשקפים את ההוצאה של משק בית ממוצע, כולל מזון, דיור, תחבורה, חינוך, בריאות ופנאי.
חשוב להבין שהמדד הוא ממוצע. משפחה שמוציאה חלק גדול מהכנסתה על שכר דירה תרגיש את עליית מחירי הדיור הרבה יותר ממשפחה שגרה בדירה בבעלותה. לכן האינפלציה "האישית" של כל משפחה יכולה להיות שונה מהמספר הרשמי.
ריבית נומינלית מול ריבית ריאלית
כדי להבין אם החיסכון שלכם באמת גדל, צריך להבחין בין שני מושגים. הריבית הנומינלית היא מה שהבנק מציע לכם על הנייר. הריבית הריאלית היא מה שנשאר אחרי שמנכים את האינפלציה. אם פיקדון מניב תשואה מסוימת והאינפלציה גבוהה ממנה, התשואה הריאלית שלכם בפועל שלילית.
זו הסיבה שחסכונות שנראים בטוחים לגמרי עלולים להיות מפסידים בפועל. הכסף לא נעלם, אבל היכולת שלו לקנות דברים קטנה. בתקופות של אינפלציה נמוכה הפער הזה כמעט לא מורגש, אבל כשמחירים עולים בקצב מהיר, השחיקה מצטברת במהירות.
הכסף שבעו״ש: הנכס הפגיע ביותר
בחשבון העו״ש בישראל בדרך כלל לא משולמת ריבית כלל, או ריבית סמלית בלבד. המשמעות היא שכל שקל שיושב שם לאורך זמן נחשף לאינפלציה במלואה. נכון שצריך להחזיק סכום מסוים זמין להוצאות שוטפות ולמקרי חירום, אבל משפחות רבות מחזיקות בעו״ש סכומים גבוהים בהרבה ממה שהן צריכות.
צעד ראשון ופשוט הוא לחשב כמה כסף באמת נדרש בחשבון: בדרך כלל הוצאות של חודש או חודשיים, בתוספת קרן חירום. את היתרה אפשר להעביר לאפיקים שמניבים תשואה, גם אם הם סולידיים.
אפיקים שיכולים לעזור להתמודד עם האינפלציה
אין אפיק אחד שמתאים לכולם, ולכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות. הנה כמה מהאפשרויות שנהוג לשקול:
- פיקדונות בנקאיים, כולל פיקדונות צמודי מדד, שמתאימים לטווח קצר ובינוני.
- קרנות כספיות, שמשקיעות באפיקים סולידיים ומאפשרות נזילות גבוהה יחסית.
- אגרות חוב צמודות מדד, שנועדו במפורש להגן מפני עליית מחירים.
- חיסכון לטווח ארוך דרך קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או תיק השקעות מפוזר.
לכל אפיק רמת סיכון שונה, עלויות שונות ותנאי נזילות שונים. מה שמתאים למי שחוסך לרכישת דירה בעוד שנתיים, לא בהכרח מתאים למי שחוסך לפרישה בעוד עשרים שנה.
אינפלציה והחובות שלכם
אינפלציה משפיעה גם על צד ההתחייבויות. הלוואות צמודות מדד, ובכללן מסלולים מסוימים במשכנתא, מתייקרות כאשר המדד עולה, כי הקרן עצמה מתעדכנת. מנגד, הלוואות בריבית קבועה לא צמודה נשחקות בתקופות אינפלציה, ובמובן מסוים הלווה "מרוויח" מכך.
לכן כדאי לבדוק אילו מההלוואות שלכם צמודות למדד ולשקול את המשמעות. בתקופות של אינפלציה גבוהה, לעתים יש היגיון בפירעון מוקדם של חלק מהמסלולים הצמודים, אבל זו החלטה שראוי לקבל לאחר בדיקה מסודרת של עמלות הפירעון והתנאים.
לא להיבהל, לתכנן
אינפלציה היא חלק טבעי מהכלכלה, והמטרה אינה להילחם בה בכל מחיר, אלא לבנות תכנית שמביאה אותה בחשבון. חשוב להימנע מהחלטות פזיזות כמו מעבר מלא להשקעות מסוכנות רק מתוך חשש. פיזור נכון, התאמה לטווח הזמן והבנה של רמת הסיכון האישית הם המפתח.
מי שמתלבט איך לבנות את החיסכון, מומלץ לו להתייעץ עם יועץ השקעות או מתכנן פיננסי בעל רישיון, שיוכל להתאים את ההמלצות למצבו האישי ולמטרות שלו.
האינפלציה בתקציב החודשי
מעבר לחיסכון, אינפלציה משנה גם את המבנה של התקציב השוטף. הוצאות שנראו זניחות לפני כמה שנים, כמו מנויים דיגיטליים, ארוחות בחוץ או משלוחים, תופסות בהדרגה נתח גדול יותר מההכנסה. כאשר השכר לא מתעדכן באותו קצב, הפער מורגש בסוף החודש, ולעתים קרובות הוא נסגר באמצעות המינוס.
לכן כדאי לעבור על ההוצאות הקבועות לפחות פעם בשנה. חוזים לשירותי תקשורת, ביטוחים, חבילות טלוויזיה ומנויים לחדרי כושר מתעדכנים לעתים קרובות כלפי מעלה בלי שנשים לב. בדיקה מסודרת והשוואת מחירים יכולות לפנות כמה מאות שקלים בחודש, סכום שאפשר להפנות לחיסכון ולהגנה מפני שחיקה נוספת.
מומלץ גם לעקוב אחר מנגנוני ההצמדה בחוזים שאתם חתומים עליהם. חוזה שכירות, הסכם עם מוסד חינוכי או תכנית ביטוח עשויים לכלול סעיף של עדכון לפי המדד. הבנה מראש של הסעיפים האלה מאפשרת לתכנן את התקציב ולא להיות מופתעים.
השכר והאינפלציה
צד נוסף של המשוואה הוא ההכנסה. בתקופות של עליית מחירים, יש היגיון לבחון את השכר מול שוק העבודה ולפתוח שיחה עם המעסיק על עדכון. מי שעובד כעצמאי צריך לבחון את המחירון שלו ולוודא שהוא משקף את עליית העלויות. הגנה על ההכנסה היא חלק בלתי נפרד מהגנה על כוח הקנייה של המשפחה.
לסיכום, אינפלציה פועלת בשקט, אבל ההשפעה שלה על החיסכון מצטברת לאורך השנים. הבנת ההבדל בין ריבית נומינלית לריאלית, צמצום כסף מיותר בעו״ש ובחירה באפיקים מתאימים יכולים לשמור על כוח הקנייה של המשפחה גם כשהמחירים מטפסים.
